מחתרת ניל"י

"נצח ישראל לא ישקר" (שמואל א',פרק ט"ו, פסוק כ"ט)

חולמים ולוחמים, מרימי נס המרד נגד תורכיה העות'מאנית

מחתרת ניל"י הוקמה בשנת 1915 ופעלה בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
מטרות ניל"י היו:

  • לסייע לבריטים בכיבוש הארץ מידי התורכים על-ידי איסוף חומר מודיעיני.
  • לתמוך ביישוב היהודי בארץ ישראל, שסבל במלחמה מרעב ומחלות.
  • להביא לידיעת העולם את המתרחש בארץ ישראל.
  • לממש חזון לקראת הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

מייסדיו של ארגון ניל"י וראשיו היו האגרונום אהרן אהרנסון מזכרון יעקב, שעמד בראש הארגון ואליו הצטרפו אחותו שרה, אחיו אלכסנדר, אבשלום פיינברג מחדרה, האחים נעמן ואיתן בלקינד מראשון לציון, יוסף לישנסקי ממטולה ועוד עשרות מבני המושבות.

מרכז הפעילות של הארגון היה בעתלית, שם הייתה תחנת הניסיונות החקלאית של אהרן. הבריטים הקימו קשר ימי קבוע בין מצרים לבין חוף עתלית: הספינה הבריטית "מנגם" פקדה את החוף לעתים מזומנות ונטלה את המידע שאספו חברי ניל"י. כמו כן השתמשו אנשי הארגון ביוני דואר כדי להעביר מידע.

בינואר 1917 חצו אבשלום פיינברג ויוסף לישנסקי את המדבר לכיוון מצרים על מנת לחדש את הקשר עם הבריטים. בהיתקלות עם בדואים באזור רפיח נורה אבשלום ונהרג. יוסף לישנסקי הצליח להימלט.

באביב 1917 נפוצו שמועות בקרב היישוב היהודי בארץ על פעילותו של ארגון ריגול.
האירועים שהביאו לחשיפת המחתרת בחודש ספטמבר 1917:

  • גילוי מטבע בריטית בשוק ברמלה
  • יונת דואר שכשלה ונחתה בחצר המושל בקיסריה
  • מעצרו של נעמן בלקינד בידי התורכים

בעקבות כך פתחו התורכים במסע איומים וטרור נגד היישוב היהודי במטרה לתפוס את חברי המחתרת. רבים מחברי ניל"י נתפסו ועונו קשות. שרה התאבדה בירייה לאחר עינויים קשים. נעמן בלקינד ויוסף לישנסקי הוצאו להורג בדמשק.

עוז רוחם וגבורתם של אנשי ניל"י סייעו לכניסת הבריטים לארץ ולסיום השלטון העות'מאני בארץ ישראל.

2017-09-11T11:42:18+00:00